הצעת חוקה זו נכתבה על ידי השר מיכאל איתן ופרופ' משה קופל בעזרת עו"ד אביעד בקשי ובהתייעצות עם מומחים רבים במשפט חוקתי ומדעי המדינה. ההצעה מתבססת על דיונים רבים בועדת חוקה, חוק ומשפט בשנים תשס"ג עד תשס"ו, עת כיהן ח"כ איתן כיושב ראש הועדה. ההצעה שואבת גם משתי הצעות חוקה שהוצגו בפני הציבור בשנים האחרונות, זו של המכון לאסטרטגיה ציונית וזו של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הצעת חוק יסוד: החוקה

נוסח החוקה

דברי הסבר

חוק יסוד: החוקה

1. בתום שנים עשר חודש מיום פרסומו של חוק יסוד זה תיכנס לתוקף חוקת מעבר בנוסח המובא בתוספת הראשונה.

2. תיקון לחוקת המעבר יתקבל כאמור בסעיף 80 בחוקה שבתוספת הראשונה. ואולם, תיקון לחוקת המעבר בקריאה רביעית יכול שיתקבל בשישים ואחד חברי כנסת ולאחר שחלפו ארבעים וחמישה ימים מיום הקריאה השלישית.

3. לאחר תקופת מעבר בת שבע שנים לפחות, רשאית הכנסת, להחליט על הבאת חוקה קבועה לאישור במשאל עם. החלטת הכנסת תתקבל ברוב חבריה בישיבה שנועדה לעניין זה בלבד והיא תכלול נוסח חוקה מעודכן בתוספת מבוא המבוסס על הכרזת העצמאות.

נוסח החוקה

שער העקרונות

1. אופי המדינה

ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.

2. זכויות האדם

מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם לאור עקרונות החירות, הצדק והשלום של מורשת ישראל.

3. חובות כלפי המדינה

תושבי המדינה יישאו בחובות מכוח הדין כדי לקיים את המדינה ולפתחה.

4. אזרחות

אזרחות ישראלית נרכשת ונשללת על פי חוק.

5. בירה

(א) ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל.

(ב) ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.

6. סמלים

(א) דגל המדינה הוא לבן, פסי תכלת סמוך לשוליו ומגן דוד תכול באמצעיתו.

(ב) סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בצידיה והמילה "ישראל" למרגלותיה.

(ג) המנון המדינה הוא "התקווה".

7. שפה

(א) עברית היא שפת המדינה.

(ב) לשפה הערבית ייקבע מעמד בחוק.

8. לוח

לוח השנה העברי הוא לוח רשמי במדינת ישראל.

9. ימי מנוחה

(א) ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל הם שבת ומועדי ישראל.

(ב) בימי מנוחה לא יועסק אדם ולא תתקיים פעילות ממלכתית, מסחרית או יצרנית אלא בתנאים שייקבעו בחוק.

(ג) בני עדה המוכרת על פי חוק רשאים לשבות בחגיהם בתנאים שייקבעו בחוק.

10. כשרות

בצבא הגנה לישראל ובמוסדות ממלכתיים בישובים שמרבית תושביהם יהודים תישמר הכשרות.

11. בית לאומי

(א) מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי.

(ב) מדינת ישראל תחתור לשלומם של בני העם היהודי בכל מקום שהם.

(ג) מדינת ישראל תפעל לשימורה ולטיפוחה של מורשת ישראל בארץ ובתפוצות.

(ד) מדינת ישראל תקיים קשרים עם קהילות יהודיות בתפוצות.

12. שבות

(א) מדינת ישראל תעודד קיבוץ גלויות ישראל והתיישבות יהודים בארץ.

(ב) כל יהודי, וכל מי שנולד להורה יהודי, זכאי לעלות ארצה ולרכוש את אזרחותה.

(ג) יהודי לעניין שבות הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שנתגייר בגיור המוכר בחוק.

(ד) חוק יכול לאפשר למי שהם בעלי זיקה מוכחת לעם היהודי ולמורשתו לעלות ארצה ולרכוש את אזרחותה מכוח שבות.

(ה) בן זוג של עולה מכח שבות, ילדיו הקטינים והוריו, שיבואו עמו או בסמוך לעלייתו, זכאים להתיישב במדינה בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק.

13. זכויות מיעוטים

(א) כל תושב ישראל רשאי לפעול לשימור זהותו הקבוצתית ומורשתו התרבותית והדתית.

(ב) כל תושב ישראל רשאי לפעול לשימור שפתו ולהנחלתה לדורות הבאים.

(ג) תושבי המדינה רשאים לקיים יישובים קהילתיים על בסיס של זהות לאומית, לשונית, או דתית, או של אורח חיים ייחודי; המדינה רשאית להקצות קרקעות למטרה זו.

14. חינוך ממלכתי

(א) ישראל תקיים מערכת חינוך ממלכתית שבה תכנית ליבה המקנה מיומנויות יסוד ואת ערכיה של החוקה.

(ב) במוסדות חינוך המשרתים ציבור יהודי יילמדו תולדות העם היהודי, מורשתו ומסורתו.

(ג) יכול שיהיו זרמים במערכת החינוך הממלכתית על פי שפה, דת, תרבות ואורח חיים.

(ד) תושבי המדינה רשאים לקיים על פי חוק מערכות חינוך חלופיות, ובלבד שיוקנו בהן תכני תכנית הליבה.

15. שמירת מקומות קדושים

המדינה תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות מפני חילול ומפני פגיעה אחרת ותסדיר חופש גישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם.

שער הזכויות

16. כיבוד זכויות היסוד של האדם

(א) זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין.

(ב) רשויות השלטון תכבדנה את זכויות היסוד של האדם המוגנות בחוקה.

(ג) אין פוגעים בזכויות האמורות בחוקה זו אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש להגשמת התכלית, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

17. הזכות לחיים ולשלמות הגוף

אין פוגעים בחייו או בשלמות גופו של אדם.

18. שוויון

לכל יחיד הזכות לשוויון בפני החוק מבלי שיופלה מכל טעם שאינו ממין העניין.

19. הזכות לחירות

אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם באופן שרירותי במאסר, במעצר, באשפוז כפוי או בכל דרך דומה.

20. חופש התנועה

(א) לכל אדם החופש לנוע ברחבי המדינה והחופש לצאת ממנה.

(ב) לכל אזרח ישראלי החופש להיכנס לישראל.

21. כבוד האדם

אין מבזים אדם, אין משפילים אותו ואין פוגעים בשמו הטוב.

22. הזכות לפרטיות

אין פוגעים בפרטיות האדם ובצנעת חייו.

23. זכות הקניין

אין פוגעים בקניינו של אדם.

24. חופש המצפון

לכל אדם חופש המחשבה, הדעה והמצפון.

25. חופש התרבות והדת

לכל אדם חופש התרבות, הדת והפולחן.

26. חופש הביטוי

לכל אדם חופש הביטוי, היצירה והמחקר.

27. חופש האסיפה וההפגנה

לכל אזרח ישראלי ולכל תושב ישראל החופש לקיים אסיפה, הפגנה ותהלוכה.

28. חופש ההתאגדות

לכל אזרח ישראלי ולכל תושב ישראל החופש להתאגד.

29. חופש העיסוק

לכל אזרח ישראלי ולכל תושב ישראל החופש לבחור עיסוק, מקצוע או משלח יד חוקי.

30. הזכות להליך הוגן בפני רשות ציבורית

לכל מי שעלול להיפגע פגיעה אישית על ידי רשות מנהלית עומדת הזכות להליך הוגן בפניה.

31. הזכות לקבל מידע

לכל אזרח ישראלי ולכל תושב ישראל הזכות לקבל מידע המצוי בידי רשויות השלטון.

32. זכויות במשפט

(א) לכל אדם הזכות לפנות לבית המשפט לשם מימוש הזכויות הנתונות לו בחוקה ומכוח כל דין.

(ב) לכל אדם הזכות למשפט פומבי והוגן בפני בית משפט בלתי תלוי.

(ג) כל אדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע בדין.

(ד) אין אדם אחראי באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעת התרחשותם לא היו אסורים לפי דין.

(ה) לא יוטל על אדם עונש החמור מזה שהיה קבוע בדין, בשעת ביצוע העבירה, לעבירה שביצע.

(ו) לכל בעל דין הזכות לערער על פסק דין או על צו מעצר שניתנו בערכאה ראשונה, זולת על פסק דין או צו של בית המשפט העליון.

(ז) לכל בעל דין, לרבות רשות מרשויות השלטון, הזכות להחליט על עמדתו בפני בית המשפט והזכות לבחור בכל הליך עורך דין אשר ייצגו בפניו.

33. זכויות עציר

לכל אדם שנכלא או שנעצר או שחירותו נשללה בדרך אחרת, הזכות לכל אלה:

(1) שיודיעוהו מיד את העילה לכך ואת זכויותיו המפורטות בסעיף זה;

(2) שתימסר ללא דיחוי הודעה לאדם הקרוב לו;

(3) שיוכל להיפגש בהקדם האפשרי עם עורך דין לפי בחירתו ולהתייעץ עמו;

(4) שיובא בהקדם בפני רשות שיפוטית ולטעון בפניה;

(5) שינהגו בו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על גופו, על כבודו ועל זכויותיו.

34. זכויות רווחה

רשויות השלטון תפעלנה, בכפוף ליכולתה הכלכלית של המדינה, כדי להבטיח שלכל תושב יהיו תנאי מחייה בסיסיים בתחומי המזון, המדור, הרווחה, והבריאות. היקף המשאבים שיוקצו להגשמת המטרות האלו ייקבע בחוק או על פי חוק ולא יהיה נתון לביקורת שיפוטית.

35. הזכות לחינוך

לכל קטין שהוא תושב בישראל הזכות לחינוך במסגרת לימודים בת שתים עשרה שנה; זכותו של קטין לחינוך לא תיפגע בשל חוסר יכולת כלכלית.

36. זכויות ביחסי עבודה

(א) לכל אדם הזכות לפעול לקידום תנאי העבודה וזכויותיו כעובד ולהתארגן לשם כך עם עובדים אחרים, לרבות בדרך של הקמת ארגון עובדים, והוא חופשי שלא להיות חבר בארגון כאמור, לפי בחירתו.

(ב) לכל אדם הזכות לשבות במסגרת פעילות קיבוצית לשיפור תנאי העבודה, והחופש שלא להשתתף בשביתה או בפעילות קיבוצית, והכל בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק. ניתן לקבוע בחוק הגבלות על זכות השביתה לשם הבטחת הספקה של שירותים חיוניים ולשם ההגנה על ביטחון המדינה, הסדר הציבורי או אינטרס ציבורי חיוני אחר.

37. זכויות הילד

טובת הילד תהווה שיקול ראשון במעלה בכל החלטה או פעולה, משפטית או מנהלית, המכוונת לקביעת עתידו.

שער רשויות הממשל

מבוא

38. נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון

(א) אלו הם נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון:

(1) נשיא המדינה;

(2) ראש הממשלה;

(3) שרי הממשלה;

(4) חברי הכנסת;

(5) שופטים;

(6) מבקר המדינה.

(ב) נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון יצהירו אמונים עם כניסתם לתפקידם על פי נוסח שייקבע בחוק, אשר יביע את מחויבותם כלפי המדינה, וכלפי חוקתה וחוקיה, ואת היותם נאמני הציבור.

(ג) לא יכהן אדם כנושא משרה בכיר ברשויות השלטון אלא אם הוא אזרח ישראל, תושב בה ומלאו לו עשרים ואחת שנים.

(ד) נושא משרה בכיר ברשויות השלטון לא יכהן באותה עת במשרה בכירה אחרת ברשויות השלטון; ואולם רשאי חבר כנסת לכהן כשר אלא אם נקבע אחרת בחוק.

(ה) נושא משרה בכיר ברשויות השלטון לא ימלא תפקיד נוסף ולא יעסוק בעיסוק נוסף זולת משרתו, אלא בתנאים שייקבעו חוק.

(ו) משכורות, גמלאות ותשלומים אחרים של בכירים ברשויות השלטון ישולמו מאוצר המדינה.

(ז) חובותיהם וזכויותיהם של נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון יוסדרו על פי חוק.

(ח) נושא משרה בכיר ברשויות השלטון יהיה חסין מפני כל פעולה משפטית בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו; היקף החסינות בכל משרה ייקבע בחוק.

נשיא המדינה

39. תפקידים וסמכויות

(א) הנשיא עומד בראש המדינה.

(ב) נשיא המדינה -

(1) יחתום על כל תיקון לחוקה ועל כל חוק;

(2) ימלא תפקידים לגבי הרכבת הממשלה, פיזור הכנסת ומינוי שופטים כאמור בחוקה;

(3) מוסמך לחון בחנינה אישית אדם שעבר עבירה או להקל בעונשו;

(4) ימלא כל תפקיד ונתונה לו כל סמכות שייוחדו לו בחוקה או בחוק.

(ג) חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה, זולת מסמך הקשור בכינון הממשלה, בפיזור הכנסת או בהתפטרות הנשיא.

40. בחירה ומשך כהונה

(א) נשיא המדינה ייבחר על ידי הכנסת בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה ובהצבעה חשאית.

(ב) נשיא המדינה ייבחר לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.

41. הפסקת כהונה

(א) כהונתו של נשיא המדינה תיפסק באחד מאלה:

(1) הנשיא הגיש כתב התפטרות ליושב ראש הכנסת.

(2) הכנסת החליטה ברוב של שני שלישים מחבריה להעביר את נשיא המדינה מכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה.

(3) הכנסת החליטה ברוב של שני שלישים מחבריה כי נבצר מהנשיא למלא את תפקידו לתקופה ארוכה; בהחלטה על פי עילה זו רשאית הכנסת לקבוע נבצרות קבועה או תקופת נבצרות זמנית.

(ב) נתפנה מקומו של נשיא המדינה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו - ימלא יושב ראש הכנסת את מקומו.

הרשות המחוקקת

42. מהות

הכנסת היא בית הנבחרים והרשות המחוקקת של המדינה.

43. הרכב ובחירות

הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חברים אשר ייבחרו בבחירות כלליות, ישירות, שוות וחשאיות.

44. הזכות לבחור

כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנים ומעלה שהוא תושב ישראל, זכאי לבחור לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק.

45. מועמדים לכנסת

(א) שמות מועמדים לכנסת או רשימות מועמדים לה יוגשו על פי חוק.

(ב) לכל אדם הכשיר על פי החוקה לכהן במשרה בכירה ברשויות השלטון הזכות להיות מועמד לכנסת, זולת במקרים הבאים:

(1) אם מבקש המועמדות מכהן בתפקיד נשיא המדינה, שופט, מבקר המדינה או בתפקיד בכיר אחר בשירות הציבורי אשר ייקבע בחוק, והכל אף אם חדל לכהן לפני המועד להגשת שמות המועמדים, אם נקבע בחוק מועד מוקדם מזה.

(2) אם יש בין מטרותיו או בין מעשיו, במפורש או במשתמע, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, או יש כאמור בין מטרותיה או בין מעשיה של רשימת מועמדים אליה הוא שייך; מועמד שנפסל לפי עילה זו רשאי לערער על פסילתו בבית המשפט העליון.

(3) אם מבקש המועמדות הורשע בעבירה שיש עימה קלון וזכותו להיות מועמד לכנסת נשללה על פי חוק לתקופה קצובה.

(ג) חבר הכנסת שפרש מסיעתו יכול להיות מנוע, על פי חוק, מלהיכלל ברשימת מועמדים מטעם מפלגה שהייתה מיוצגת בכנסת היוצאת.

46. תקופת כהונת הכנסת

(א) תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה.

(ב) הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' הראשון לחודש מרחשוון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת.

(ג) הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה, אלא אם כן נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעִתן; לא ייקבע מועד בחירות מאוחר אלא בחוק שנתקבל ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת ותקופת ההארכה הקבועה בו לא תעלה על הזמן המתחייב מן הנסיבות האמורות.

47. כינוס הכנסת

(א) הכנסת הנכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה בתוך שבועיים מיום פרסום תוצאות הבחירות.

(ב) הכנסת היוצאת תוסיף לכהן עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת

48. עבודת הכנסת

(א) מליאת הכנסת תשב בפומבי.

)ב) הכנסת תקבע את סדרי עבודתה.

)ג) הכנסת תבחר מבין חבריה את יושב ראש הכנסת ואת סגניו .

)ד) הכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות והיא רשאית לבחור מבין חבריה ועדות לעניינים מסוימים, לרבות ועדות חקירה.

49. הכנסת והרשות המבצעת

(א) הכנסת תפקח על פעולות הרשות המבצעת.

(ב) השרים ימסרו לכנסת ולוועדותיה מידע ויסייעו להן במילוי תפקידן; הכנסת תקבע הוראות בעניין סדרי מסירת המידע, הדיון והעיון בו.

)ג) שר רשאי להשמיע את דברו בפני הכנסת והוא חייב להופיע בפניה על פי בקשתה.

(ד) ועדה מוועדות הכנסת רשאית לחייב עובד ציבור להופיע בפניה בתנאים שייקבעו בחוק.

(ה) לבנייני הכנסת תהיה חסינות.

50. התפזרות הכנסת

)א) הכנסת תתפזר לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:

(1) בקבלת חוק לעניין זה ברוב חברי הכנסת בשלוש קריאות, ובו ייקבע מועד הבחירות לכנסת.

(2) לאחר שחלפה התקופה להרכבת הממשלה, ולא הורכבה ממשלה חדשה לפי הוראות סעיפים 61(ו) או 65(ג).

(ב) הבחירות יתקיימו בתוך מאה ימים מיום היווצרות העילה להתפזרות הכנסת.

51. הפסקת כהונתו של חבר כנסת והחלפתו

(א) כהונת חבר כנסת תיפסק באחד מאלה:

(1) חבר הכנסת התפטר.

(2) חבר הכנסת התמנה לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים להיות מועמדים לכנסת.

(3) חבר הכנסת התמנה לשר בתנאים שבהם אין החוק מאפשר את המשך כהונתו כחבר כנסת.

(4) הכנסת החליטה, בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק, כי נבצר מחבר הכנסת למלא את תפקידו.

(5) הכנסת החליטה להשעות את כהונת חבר הכנסת שהורשע בעברה שיש עימה קלון למשך הזמן שבו פסק הדין אינו סופי.

(6) חבר הכנסת הורשע בפסק דין סופי בעבירה שבית המשפט והכנסת קבעו כי יש עימה קלון.

(ב) מי שחברותו בכנסת הופסקה לפי סעיף קטן (א)(3)–(5) יוכל לחזור למשרתו אם בטלה העילה להפסקת כהונתו .

(ג) הוראות לגבי אופן מילוי מקומו של חבר כנסת שכהונתו נפסקה ייקבעו בחוק.

52. הצעת חוק ואישורו

(א) הצעת חוק תוגש לכנסת על ידי חבר הכנסת, ועדה של הכנסת או על ידי הממשלה, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת.

(ב) הצעת חוק תפורסם ברשומות ותונח על שולחן הכנסת; הצעת חוק של חבר כנסת תובא קודם לכן לאישור מליאת הכנסת.

(ג) הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת תהפוך לחוק אם נתקבלה בשלוש קריאות במליאת הכנסת, בקולותיהם של רוב חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה, כאשר הנמנעים לא יבואו במניין.

(ד) יכול חוק לקבוע מספר מזערי של תומכים בהצבעה על אישורו של חוק מסוים או של חוק מסוג מסוים, ובלבד שמספר התומכים הנדרש אינו עולה על מחצית חברי הכנסת והחוק המגביל נתקבל בתמיכת רוב חבריה.

(ה) חוק אשר נקבע בחוקה כי יתקבל ברוב מיוחד, יתקבל ברוב זה בכל שלוש הקריאות.

53. חקיקת משנה

(א) תקנות הן הוראות הניתנות מכוח חוק, והן בנות פועל תחיקתי.

(ב) חוק יכול להסמיך את הממשלה, שר, רשות מקומית או רשות שהוקמה בדין, לחוקק חקיקת משנה.

(ג) הכנסת תפקח על חקיקת המשנה בהתאם להוראות חוק או תקנון הכנסת.

(ד) חקיקת משנה הקובעת עבירה או עונש תקבל תוקף רק אם אושרה על ידי ועדה של הכנסת.

54. פרסום ותחילה

(א) חוקים ודברי חקיקת משנה יפורסמו ברשומות והנוסח המתפרסם הוא הנוסח המחייב.

(ב) תחילתם של חוק או של חקיקת משנה תהיה ביום פרסומם ברשומות, זולת אם נקבעה בהם הוראה אחרת.

(ג) הוראות בדבר סדרי הפרסום ותיקוני טעויות ייקבעו בחוק.

55. עליונות החוקה ועדיפות חוק

(א) חוק לא יסתור הוראה בחוקה.

(ב) לא ייקבע כי חוק סותר את החוקה אם התקבל לפני קבלת החוקה.

(ג) חקיקת משנה לא תסתור הוראה בחוקה או בחוק.

56. חוק התקציב

(א) תקציב המדינה ייקבע בחוק אחת לשנה.

(ב) כל שינוי בתקציב המדינה יובא לאישור הכנסת בדרך שתיקבע בחוק.

(ג) לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת שיעור הצמדה למדד המחירים לצרכן.

57. מבקר המדינה ותפקידיו

(א) הכנסת תבחר בבחירות חשאיות מבקר למדינה אשר ימלא את תפקידו באופן בלתי תלוי ויהיה אחראי בפני הכנסת בלבד.

(ב) מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמנהל של רשויות השלטון, ושל כל גוף ציבורי אחר שייקבע בחוק.

(ג) מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, את טוהר המידות, את הניהול התקין, את היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים.

(ד) מבקר המדינה יברר תלונות מאת הציבור על רשויות ופרטים הקבועים בחוקה או בחוק.

(ה) מבקר המדינה יפרסם ברבים דינים וחשבונות וחוות דעת בתחום תפקידיו, בתנאים ובדרך שתיקבע בחוק.

(ו) הוראות בדבר בחירת מבקר המדינה, משך כהונתו, הפסקת תפקידו ומילוי מקומו ייקבעו בחוק.

הרשות המבצעת

58. מהות ותפקידים

(א) הממשלה עומדת בראש הרשות המבצעת של המדינה והיא מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים.

(ב) הממשלה מופקדת על ניהול ענייני המדינה על פי החוקה והחוק.

(ג) הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

59. אמון הכנסת ואחריות בפניה

(א) הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.

(ב) הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הוא ממונה.

60. חברי הממשלה

(א) מספר חברי הממשלה לא יפחת משמונה שרים ולא יעלה על שמונה עשר שרים

(ב) אחד מבין חברי הממשלה יכהן כממלא מקום ראש הממשלה.

(ג) ראש הממשלה וממלא מקום ראש הממשלה יהיו מבין חברי הכנסת.

61. הרכבת הממשלה

(א) התקיימו בחירות או תמה כהונת הממשלה על פי העילות המנויות בסעיף 65(א)(1)-(3), יקיים נשיא המדינה התייעצות עם נציגי סיעות בכנסת, ויטיל בתוך שבעה ימים על אחד מחברי הכנסת, או אחד מהשרים שנפסקה כהונתו בכנסת המכהנת על-פי העילה שבסעיף 51(א)(3), להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה, אם המועמד הסכים לכך ולדעת הנשיא יש לו את מירב הסיכויים להרכיב ממשלה. ואולם, אם בקשו רוב חברי הכנסת מן הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת ביום היבחרה אשר הסכים לכך, יטיל הנשיא את התפקיד עליו.

(ב) למועמד שנשיא המדינה הטיל עליו את תפקיד הרכבת הממשלה נתונים 14 ימים להרכיבה; הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. לא הוקמה ממשלה בראשות אותו מועמד בתוך התקופות האמורות, יטיל נשיא המדינה את התפקיד על מועמד אחר בתנאים שנקבעו בסעיף קטן א.

(ג) התקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה.

(ד) מועמד שהטיל עליו הנשיא את הרכבת הממשלה אשר סבור כי ביכולתו להרכיבה, יתייצב לפני הכנסת, יודיע על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין חבריה, ויבקש את אמון הכנסת בממשלתו.

(ה) הממשלה תיכון בהצבעת אמון של הכנסת ברוב חבריה.

(ו) לא הורכבה ממשלה על פי סעיף זה בתוך שמונים וארבעה ימים מיום הטלת הרכבת הממשלה על המועמד הראשון, תתפזר הכנסת בתום התקופה האמורה.

62. מינוי שר

(א) מי שהוצג על ידי ראש הממשלה כמועמד לכהן בממשלתו בעת שביקש את אמון הכנסת בה, יכהן כשר.

(ב) הממשלה רשאית לצרף אליה שר שלא כיהן בה ביום האמנתה אם הוא הוצע לה בידי ראש הממשלה והכנסת אישרה את החלטת הממשלה למנותו.

63. הפסקת כהונתו של שר

(א) שר, למעט ראש הממשלה, יסיים את כהונתו באחד מאלה:

(1) השר התפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה;

(2) ראש הממשלה העביר את השר מכהונתו;

(3) השר נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(4) השר הורשע בפסק דין סופי בעבֵירה שבית המשפט והכנסת קבעו כי יש עִמה קלון.

(ב) חדל שר מלכהן, או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ראש הממשלה או שר אחר שתקבע הממשלה.

64. מילוי מקומו של ראש הממשלה

(א) הודיע ראש הממשלה, או קבעה הממשלה, כי נבצר מראש הממשלה, מטעמים הקבועים בחוק, למלא זמנית את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו מאה ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה, וראש הממשלה לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

(ב) נפטר ראש הממשלה או קבעה הממשלה כי נבצר מראש הממשלה דרך קבע למלא את תפקידו מטעמים הקבועים בחוק, או הופסקה כהונתו מחמת עבֵירה, יכהן ממלא מקום ראש הממשלה במקומו עד שתיכון ממשלה חדשה.

65. הפסקת כהונת הממשלה

(א) הממשלה תפסיק את כהונתה באחד מאלה:

(1) ראש הממשלה התפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה;

(2) ראש הממשלה נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3) ראש הממשלה הורשע בעבֵרה שבית המשפט העליון קבע שיש עִמה קלון, והכנסת החליטה ברוב חבריה להעבירו מכהונתו.

(4) הכנסת קבלה החלטת אי-אמון בממשלה ברוב חבריה בה היא מבקשת מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת אשר צוין בהחלטה והסכים לכך.

(ב) הביעה הכנסת אי אמון בממשלה, יטיל הנשיא בתוך יומיים את הרכבת הממשלה על המועמד שאותו ביקשה הכנסת בהחלטתה.

(ג) נפסקה כהונת הממשלה בהצבעת אי אמון והמועמד שאותו ביקשה הכנסת בהחלטתה לא הרכיב ממשלה בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוטל עליו התפקיד, או שהכנסת דחתה את בקשתו לאמון בממשלה שהרכיב, תתפזר הכנסת בתום התקופה האמורה.

(ד) נפסקה כהונת הממשלה, ימשיכו הממשלה היוצאת וכל חבריה במילוי תפקידיהם עד לכינון ממשלה חדשה; ראש הממשלה, בהסכמת הממשלה המכהנת לפי סעיף קטן זה, רשאי למנות חבר כנסת לשר במקומו של שר שחדל לכהן אף אם לא אישרה הכנסת את המינוי ובלבד שהודיע על כך לכנסת.

66. פתיחה במלחמה

(א) המדינה לא תפתח במלחמה אלא על פי החלטת הממשלה.

(ב) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרות הגנה על המדינה וביטחון הציבור.

(ג) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה תימסר בהקדם האפשרי לכנסת, והודעה על החלטה לפתוח במבצע צבאי רחב היקף תימסר בהקדם האפשרי לועדת החוץ והביטחון של הכנסת או לוועדת משנה שהוסמכה לכך על ידיה.

67. הצבא

(א) צבא-ההגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה ונתון למרות הממשלה באמצעות שר הביטחון.

(ב) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי אשר יתמנה בידי הממשלה לפי הצעת שר הביטחון ויהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.

(ג) הצבא מופקד על ביטחון המדינה ונועד להגן על ריבונותה, עצמאותה, וביטחון אזרחיה ותושביה; יכול שצבא הגנה לישראל יעזור לבני העם היהודי הנתונים בצרה ובשביה בשל היותם יהודים; משימות נוספות יוטלו על הצבא על פי חוק.

(ד) החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא ייקבעו בחוק או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.

(ה) אין להקים או לקיים כוחות ביטחון או מודיעין זולת אלה שכוננה הממשלה על פי חוק; כוחות אלה יהיו נתונים למרות הממשלה ולפיקוח הכנסת כפי שייקבע בחוק.

68. אמנות חוץ

(א) הסמכות לחתום בשם המדינה על התחייבות בעלת תוקף במשפט הבינלאומי נתונה לממשלה.

(ב) התחייבות לא תיחתם ולא תחייב את מדינת ישראל אלא לאחר שאושרה על ידי הכנסת בדרך שנקבעה בחוק; יכול חוק לקבוע סוגים של אמנות שייכנסו לתוקפן ללא אישור הכנסת ובלבד שהאמנות יונחו על שולחן הכנסת במועד שייקבע בחוק.

(ג) היה עניין חיוני למדינה בסודיות ההתחייבות, תאושר ההתחייבות בידי ועדה של הכנסת או ועדת משנה בה, לפי הוראות שייקבעו בחוק.

(ד) התחייבות שיש בה לקבוע את גבולות המדינה, לשנותם, לאפשר הכנסת כוח צבאי ריבוני זר לתחומי המדינה, לחייב העתקת אזרחים ממקום מושבם, או להכפיף את המדינה לסמכות שיפוט זרה, תאושר על ידי מליאת הכנסת ברוב חבריה; יכול חוק לקבוע שהתחייבות כאמור לא תאושר על ידי הכנסת אלא לאחר אישורה במשאל עם; יכול חוק לקבוע התחייבויות או סוגי התחייבויות נוספים שעליהם יחול סעיף קטן זה.

(ה) הממשלה לא תפרוש מאמנה שנחתמה ואושרה אלא באישור הכנסת או בדרך אחרת שנקבעה בחוק.

(ו) התחייבות שנחתמה על ידי המדינה תפורסם ברשומות למעט התחייבות שנקבע לגביה, בדרך שתיקבע בחוק, כי יש לשמרה בסוד בשל עניין חיוני של המדינה.

הרשות השופטת

69. סמכות השפיטה

(א) סמכות השפיטה בסכסוכים שבין אדם לחברו או בין אדם למדינה נתונה בידי בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. חוק יכול שייתן סמכות שפיטה כאמור לבתי משפט, לבתי דין או לגופים אחרים.

(ב) בית המשפט העליון ידון באלה:

(1) עתירות למתן צווים כנגד הממשלה או שר משריה, ראשי רשויות מקומיות, גופים ציבוריים או נושאי תפקיד ציבורי המוסמכים ישירות על פי דין, ובלבד שאינן בסמכותו של בית משפט אחר, והכל כפי שייקבע בחוק.

(2) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים

(3) עניינים נוספים כפי שייקבע בחוק.

(ג) סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם של יתר בתי המשפט, יקבעו בחוק או בחקיקת משנה מכוחו.

(ד) סמכות שפיטה נתונה, על פי חוק, גם בידי בתי דין דתיים. לבית דין של עדה דתית המוכרת על פי חוק נתונה סמכות שפיטה בלעדית בנושאי התרת נישואין של מי שנשוי על פי דינה של אותה עדה; על אף האמור בסעיף קטן ב לא ייתן בית המשפט העליון כל צו הנוגע לפעילותו או להחלטותיו של בית דין דתי אלא אם כן מצא כי בית הדין חרג מסמכותו או כי נתקיימה עילה אחרת הקבועה במפורש בחוק.

(ה) לא יוקם בית משפט או בית דין ולא תינתן סמכות שפיטה למקרה מיוחד.

70. ייחוד השפיטה ופומביות הדיון

(א) בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של הדין.

(ב) מי שסמכות שפיטה בידיו ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק.

71. מינוי שופטים

(א) שופט או נשיא של בית משפט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי המלצה של הוועדה לבחירת שופטים.

(ב) שופט או נשיא בבית המשפט העליון יתמנה בידי נשיא המדינה לפי המלצה של הוועדה לבחירת שופטים ולאחר אישור הכנסת ברוב חבריה.

(ג) חברי הוועדה לבחירת שופטים ייבחרו על ידי הכנסת; דרכי הבחירה של חברי הוועדה, משך כהונתם ודרכי פעולתם ייקבעו בחוק.

(ד) חוק יכול שיקבע הוראות בדבר מינוי שופט, לפי המלצה של הוועדה לבחירת שופטים, לכהונה זמנית בבית משפט, זולת בבית המשפט העליון; חוק יכול שיקבע הוראות בדבר מינוי שופט שפרש לכהונה זמנית בבית משפט, זולת בבית המשפט העליון.

72. הפסקת כהונה

כהונתו של שופט או נשיא בית משפט נפסקת באחד מאלה:

(1) בהגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה;

(2) בהגיע השופט לגיל הפרישה הקבוע בחוק;

(3) בתום תקופת הכהונה הקבועה לתפקידו, אם קבע לה חוק משך כהונה מירבי;

(4) בהחלטה שקיבלה הועדה לבחירת שופטים ברוב של שני שלישים מחבריה שבה נקבע כי השופט כשל בהתנהגות שאינה הולמת את מעמדו כשופט;

(5) בפסק דין סופי בו הורשע השופט בעבֵרה שבית המשפט קבע כי יש עִמה קלון.

73. הלכה פסוקה

(א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.

(ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

(ג) ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה מחייבת, או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

74. בית המשפט והרשות המבצעת

בית משפט המוסמך לדון בעתירה כנגד הממשלה או רשות מנהלית אחרת, רשאי ליתן צו כנגד הרשות אם לעותר יש זכות עמידה בפני בית המשפט על פי חוק וקיימת למתן צו עילה הקבועה בחוק.

75. בירור תוקפו של חוק

לא תקבע רשות שיפוטית כי חוק אינו תקף, זולת בית המשפט העליון בהרכב שלא יפחת משני שלישים מחבריו, וברוב של לפחות שני שלישים משופטי ההרכב, לאחר שנוכח כי החוק סותר הוראה או זכות הקבועה מפורשות בחוקה וכי אין טעם אחר אשר על יסודו ניתן להכריע בדין.

76. הוראת התגברות

(א) קבע בית המשפט העליון כי חוק אינו תקף משום שמצא אותו פוגע שלא כדין בזכות חוקתית, יעמוד החוק בתוקפו אם קבעה הכנסת, בהוראת התגברות שהתקבלה ברוב חבריה, כי החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נועד לתכלית ראויה ופגיעתו אינה עולה על הנדרש להגשמת התכלית.

(ב) תוקפה של הוראת התגברות יהיה לחמש שנים, זולת אם נקבעה בה תקופה קצרה יותר או אם החליטה הכנסת ברוב חבריה על תקופה קצרה יותר טרם פקיעתה. ניתן לשוב ולקבעה בהחלטת רוב חברי הכנסת לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.

(ג) בית המשפט לא ידון בחוקתיות של חוק שעליו חלה הוראת ההתגברות.

מצב חירום

77. הכרזת מצב חירום

(א) ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.

(ב) תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.

(ג) ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חירום עוד לפני שניתן לכנס את הכנסת, רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על ידי הכנסת בהחלטה של רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת, רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.

(ד) הכרזות הכנסת או הממשלה על מצב חירום יפורסמו ברשומות; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב החירום ברשומות, תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.

(ה) הכנסת רשאית, בכל עת, לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על הביטול תפורסם ברשומות.

78. תקנות שעת חירום

(א) במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדה מוועדות הכנסת שהכנסת הסמיכה לכך סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.

(ב) ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות לשעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן.

(ג) תקנות לשעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכול זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.

(ד) אין בכוחן של תקנות לשעת חירום למנוע פנייה לערכאות או לקבוע ענישה למפרע.

(ה) לא יותקנו תקנות לשעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.

(ו) תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן.

(ז) הכנסת רשאית, בכל עת, לבטל בחקיקה תקנה לשעת חירום.

(ח) תקנות שעת חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.

(ט) חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר משישים ימים מסיום מצב החירום.

שער החוקה

79. חוקי היסוד

(א) חוקי היסוד בטלים.

(ב) סעיפי חוק שנפסלו על ידי בית המשפט העליון עובר לקבלת החוקה, בהסתמך על חוקי היסוד, בטלים.

80. תיקון החוקה

(א) תיקון לחוקה יתקבל בארבע קריאות בכנסת.

(ב) הצעה לתיקון החוקה תוגש לכנסת על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, על ידי הממשלה או על ידי ארבעים חברי הכנסת.

(ג) הצעה לתיקון החוקה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת או של הממשלה תפורסם ברשומות ותונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.

(ד) הצעה לתיקון החוקה מטעם ארבעים חברי כנסת תובא לדיון מוקדם במליאת הכנסת; החליטה הכנסת לאשר את ההצעה, תועבר ההצעה לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; אושרה ההצעה בועדה תפורסם ההצעה ברשומות בנוסח שאושר ותונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה; החליטה הועדה לדחות את ההצעה ומליאת הכנסת דחתה את החלטתה, תפורסם ההצעה ברשומות בנוסח של המציעים ותונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.

(ה) תיקון לחוקה יתקבל בקריאה הראשונה ובקריאה השנייה במליאת הכנסת ברוב קולות המצביעים, והנמנעים לא יבואו במניין.

(ו) תיקון לחוקה יתקבל בקריאה השלישית במליאת הכנסת ברוב חבריה.

(ז) תיקון לחוקה יתקבל בקריאה רביעית במליאת הכנסת בנוסח שאושר בקריאה שלישית וברוב של שבעים מחבריה.

(ח) קריאה רביעית לתיקון החוקה תתקיים בישיבת הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד ואשר תיערך לאחר תום מאה ועשרים ימים מיום הקריאה השלישית;

(ט) הוראות נוספות בדבר סדרי ההגשה של הצעות לתיקון החוקה וסדרי הדיון בהן ככל שלא נקבעו בחוקה, ייקבעו בחוק, בחקיקת משנה או בתקנון הכנסת.

(י) תחילתו של תיקון לחוקה היא ביום פרסומו ברשומות אלא אם נקבעה בו הוראה אחרת.

81. פרסום

(א) החוקה ותיקונים לחוקה יפורסמו ברשומות.

(ב) הנוסח המתפרסם ברשומות הוא הנוסח המחייב.

(ג) הוראות בדבר סדרי הפרסום ותיקוני טעויות ייקבעו בחוק.